הדמוקרטיה מאפשרת לעם להביע ריבונותו ולקחת אחריות על חייו, וכדברי מנחם בגין, "אין דבר נאה יותר מבחינת אנוש בן החורין מאשר חילופי שלטון שלווים, בדרך ההכרעה האזרחית, על ידי פתק הבוחר". אולם, "אין היא תוצאה של מעשה אחד ויחידי, אלא של אורח חיים קבוע ומתמיד:
עיתים קבועות לבחירות;
הצבעה ללא לחץ,
גלוי או נסתר,
משטרתי או כלכלי;
חופש ההתאגדות המדינית;
בחירה שכמוה כברירה, כלומר לא אישור פלביסציטרי של תכנית אחת או של רשימה אחת, אלא הכרעה בין תכניות שונות, בין רשימות מתנגדות, או בקיצור, בין מפלגות;
פרלמנט, בו תומכי הממשלה ומתנגדיה מנהלים, לעיני הציבור, מאבק בלתי פוסק על עקרונות ואמצעים וכבוש דעת הקהל למענם;
עתונות שאין בה תכתיב הרשות ולא מוראה הטמיר ולא חותמת הצנזורה;
עליונות הרשות האזרחית הנבחרת על הכוחות המזויינים לסוגיהם;
מערכת שיפוט שאין בה אף צל של שמץ של תלות ברשויות השלטוניות הגלויות או הסמויות ואשר את דינה מקבלים לא רק הנשלטים אלא גם השליטים
בלי כל אלה, או כמה מהם, אין דימוקרטיה, או היא פגומה מעיקרה."
להלן, ננסה לעמוד בקצרה על יסודות הדמוקרטיה הליברלית.